תלמיד אחד ניגש למורה המדיטציה שלו ואמר:
"המדיטציה שלי נוראה!
אני מרגיש שדעתי מוסחת,
רגלי כואבות,
אני מרגיש חסר ערות ונרדם.
אני מרגיש נורא וחסר תועלת".
הסתכל אליו המורה וענה מתוך שלווה:
"זה יעבור".
לאחר שבוע, נגש התלמיד אל המורה ושתף אותו:
"המדיטציה שלי נפלאה.
אני מרגיש כל כך מודע,
כל כך רגוע,
כל כך מלא חיות.
זה פשוט נפלא". אמר באושר.
אמר המורה: "גם זה יעבור".
המחויבות לתרגול פנימי, אינה בתלות על התוצאות המשתנות.
זו הסכמה לחיבור פנימי.
מפנימיות לפנימיות ולהתבוננות על המתרחש ללא ערבוב רגשי.
זו מקומה של מדיטציה כדרך חיים.