התפתחות 7.2016
בחודש אלול הקרוב אני מציינת חמש שנים ללימודי חשיבה הכרתית.
מידי יום ראשון
אנו נפגשות ללימוד משותף בסטודיו מאיר הפנים עם הריח הלימוני בבית של פנינה מתוק.
כשאני מתבוננת על שנות הלימוד, צפה ועולה מתוך הלב וההכרה שלי מילה אחת צלולה – שמחה.
כן יודעת שמחה,
לא כזו שבאה לרגע ולא משאירה את רישומה בגוף אלא שמחה מתוך תחושה של הוויה
ושל קיימות.
"רגש לקיום" הוא מושג חדש, שנכנס לחיי.
בעקבותיו באה ההתגלות
על מערכת הצירים אליה אני מתקרבת ומתרחקת,
על ציר האורך המואר בין הלב והראש ועל הכלים
להגיע לראשית הצירים ולאיזון.
ועוד למדתי על "הדיוק" ועל ההבנה, שרק כאשר פי וליבי שווים אני נמצאת
שקטה על מקומי,
והמקום הזה הוא ה"מהות" האמיתית שלי והיא לא תלויה בשום אירוע או מעשה חיצוני.
אני למדה על המקומות בהם אני נמצאת "מחסירה" או "מפריזה"
ועל הכלים ל"תיחום"
כדי לזהות ולהתמודד עם "העומס".
אני כותבת והתודעה שלי רושמת ומתקנת.
פתגם זן עתיק אומר ש"כשהתלמיד מוכן המורה כבר מגיע".
בכול חיי זכיתי לא פעם במורים שהשפיעו ועצבו את חיי.
פנינה מתוק היא בעיני מורה יחידת סגולה
ואני מקווה לדבוק בה כתלמידה עוד שנים רבות.
היא שואבת ממסורות לימוד מגוונות ורוחב היריעה שלה
משלב פנימה
אל החשיבה ההכרתית את הריפוי בתנועה מתוך עולם הצ'י קונג שלה,
את הענווה
והחיבור האנרגטי לטבע ולבורא עולם ומעל לכול את הנדיבות הטבעית שלה כאדם וכמטפל.
הלימוד מהדהד בכול שדרת חיי, ביחסים שלי במעגל האינטימי, במעגל החברתי ובעבודה
ואני מוצאת את עצמי בהכרה ערה ובצפייה שמחה לשנה ולשנים הבאות.
אורנה גינדי
רציתי להודות על שהארת את ליבי בחום לגבי מושגים כמו דאגה, אשמה, ואחריות.
עזרת לי להבין גבולות ולעבור את היום בעשייה ללא דאגה.
סמדר לוסקי
פנינה יקרה
כשאני מדפדפת, לא ביומן, אלא בראשי ובליבי, אני רוצה להודות לך על לימודי אצלך.
היום אני מתנהלת בשקט פנימי, יודעת לתחם אירועים מזדמנים.
כמובן מזהה אותם לפני,
ומטפלת בהם בהרגשה טובה של ניפוי המיותר והטפל,
ושילוב של הראש והלב הפתוח.
במסגרת המשפחה, הפסקתי להיות "הקובעת" והשתלטנית,
יחסי עם בנותי משתפרים ושוב שומרת מרחק.
אני בשדה הפורח שלי והן בצמיחתן.
האהבה זורמת משני הכוונים.
הדיוק בכל מעשה, מתחיל להתממש, בדברים קטנים יומיומיים וכל כך חשובים.
כשאני מפרה,
איני נשארת בהפרה וחוזרת חזרה אל הטוב.
מרגישה שאני במידה, ניבנת בזמן יחסי.
אני לא זוכרת תקופה כל כך יפה ביחסים ביני לבין בעלי.
בעבר הרחוק הכל היה מלווה במאבקים.
היום הבנתי שאני אישה ואני בנתינה ואני המשקה והמושקת.
נוסף לזה תרגול הצ'י קונג שאני מתרגלת כבר שמונה שנים, איזן את המערכת שלי
ולחץ הדם התאזן
כפי שמערכות היחסים השתפרו.
הבנתי את הקשר ההדוק בין בריאות הגוף שלי והתנהלות במערכות היחסים.
ניהנת מהלימוד, מהיצירתיות ומהמדיטציות המרפאות.
חזקי ואמצי.
אוהבת שלך ירדנה מורי .
אני תלמידה של פנינה כשש שנים (לסירוגין), 4.2015
אני שואבת ממילותיה, מהלימוד שלה, ומהחכמה שהיא מביאה לנו בכל שיעור,
כוחות להמשיך,
להתגבר על הרבה מכשולים ולראותם כהזדמנויות לשינוי ולא כמכשול.
אני ממליצה בחום לכל מי שאוהב את נפשו ורוצה שלווה ורוגע נפשיים, לזכות בלימוד,
טיפול, שיחה
וכל דבר תחת קורת גג של פנינה מתוק.
פנינה תודה על לימוד רוחני עמוק ומלמד, וגם כשאני רחוקה הוא עוזר לי כל כך.
מילותייך מרפאות.
ליאת דיין
תודה על חוכמתך.
שלום פנינה יקרה,
את שלא אמרתי לך אתמול, אומר עכשיו:
זכיתי ללמוד ממך אתמול משהו חשוב - שעיקר הוא לראות את הטוב בכל דבר.
זה היה כשהיינו למטה כשדיברנו על הצפרדע של השכנה.
ואת אמרת, שהעיקר היה בכוונה של ברכה.
תודה, מיכל
רבות חשבתי והרהרתי בעקבות השיעור אתמול .
הייתי מבקשת להוסיף הערה שנראית לי חשובה.
לאור העיון העמוק, הבנתי שהאחיזה היא ברעיון,
לא בכאב עצמו כי הוא בלתי אחוז.
אלא דווקא ברעיון ילדי שהחיים צריכים להיות כייף אחד גדול,
וברגע שמופיע כאב הוא פשוט ״לא לעניין״.
מצחיק לכל הדעות נכון יפתי?
זאת אומרת שהאחיזה היא תעתוע...
זה מקור ושורש שאמורים להכיר כל אחד בחייו ובדרכו.
אז שבוע נפלא ושהכרה שלנו תחיי בשלום
עם כאב ושמחה באותה הקלות והטבעיות
בלי טביעה ובלי תביעה.
חיבוק גדול ונשיקה על מצח ללא קמטים .
אורנה הופמן