סיפור ומוסר השכל.
במדינה היה מלך שנהג להפחיד את השבויים שלו: הוא לא הרג…
הוא לקח אותם לחדר שהיו בו קבוצה של קשתים מצד אחד ודלת ענקית מברזל בצד השני.
המלך ביקש לעמוד בעיגול ואמר להם:
"אתם יכולים לבחור למות מחץ הקשתים או לעבור את הדלת…
מאחורי הדלת הזו אחכה לכם…"
כולם בחרו במוות בידי הקשתים.
בסוף המלחמה, פנה אל המלך, חייל אחד ששרת את המלך זמן רב
ואמר "אדוני, אני יכול לשאול אותך שאלה:
"מה יש מאחורי הדלת?"
המלך ענה : "לך והסתכל בעצמך!"
החייל פתח בחרדה את הדלת, וברגע שעשה זאת קרני שמש
נכנסו לתוך החדר…
... מופתע גילה ש…
הדלת שנפתחה הובילה אל החופש…
המלך אמר לו: "אני נתתי להם את ההזדמנות לבחור, אך מתוך חרדה,
הם העדיפו למות,
מאשר להסתכן ולפתוח את הדלת!"
כמה דלתות לא פתחנו מהפחד להסתכן?
כמה פעמים איבדנו את החופש ומתנו מבפנים,
רק כי פחדנו לפתוח את הדלת ....
על מנת שנוכל להגדיר בתוכנו מה חופש ולחוות את החופש, עלינו להסכים,
ולהבין שהמחשבה, מתעתעת את ההרגשה, וממנה את העשייה.
עשייה היא תוצאה של מחשבה.
על מנת שנוכל להגדיר את העשייה שלנו כפותחת אל החופש,
עלינו לחקור את המחשבה, שאתה אנחנו מזדהים.
הזדהות עם מחשבה, מגיעה כי הסיפור נוגע בנו ואז הדמיון פועל.
במלאכה פנימית נשאל:
האם המחשבה אמיתית?
האם היא כל האמת?
לאיזה תנועה, המחשבה מובילה ?
האם זו מחשבה פותחת או סוגרת?
החקירה, תנפה את הפחד
ותאפשר ללומדת להתנסות ולנוע לפתיחות נוספת.