ביקורת מפנה מקום לבקרה
קולות רבים ושונים, עולים מתוכנו באותו חלקיק זמן. קולות שנשמעים, שהם למעשה, מעבר לזמן המוגדר.
ישנם הקולות שמניעים אותנו אל החזון - החלום הפנימי.
ממולם עולים קולות מגבילים, דוחסים, מצמצמים שמפרקים את החזון.
יש שנתנו להם שם : "אמונות מגבילות".
נתבונן פנימה להבנת המילה אמונה.
ס"כ הרכב של מחשבות שחווינו אותם בחיינו, שוב ושוב ושוב, הענקנו להם אמון וחיזוקים,
והרכבנו להם שם - אמונה.
יצרנו סוג של אמנה בינינו לבין עצמנו.
אגב, בתוך המילה אמונה, נבחין במילה "מן". המזון שנשלח לעם ישראל במדבר.
ומתוך אמונה שלמה שאכן מזונם ינתן גם ליום המחרת, עם ישראל קבל צווי להשמיד את הנותר.
חווית האמונות מוצהרת: "אלה הדברים שאני מכיר ויודע וזה וודאי ונוסיף על כך עיבוד המציאות:
עובדה שזה כך קורה לי.... ועובדה זה לא רק לי."
האמנם ???
נסתכל על ההתפתחות שלנו כבוגרים.
רכשנו שפע של אמונות מן ההורים שלנו, חברים, מורים, סביבה.
ככל שאנחנו ערים יותר,
אנחנו מוכנים להסתכל על אמונות מסוימות ולחייך אליהן ואל תוכנו על "התמימות"
דרכי מחשבה, התנהלות והתנהגות שנעה כשרשרת תומכת.
ויש כאלה שעדיין אנחנו
אוחזים בהן ומתנהלים דרכם.
מדוע ?
הסיבה פשוטה.
א. אנחנו לא יודעים אחרת.
ב.אנחנו רגילים לתנועה מסוימת וקוראים לה "זה הטבעי שלי".
ג. שכנוע עצמי. אני לא יכול לשנות ולהשתנות.
זו למעשה המוגבלות או הגבול שאנחנו שמים על עצמנו.
מה נוכל לעשות על מנת לזוז ואפילו מעט, מן ה "מוגבלות" שרכשנו, ועטפנו, והשקנו בנאמנות רבה כל כך?
ראשית, אין מה להבהל...
הרי, זו ס"כ מחשבה והיא מוכרת כל כך. מבקרת, באה לבקר אותנו...
אורחת
שהיתה רצויה ומוכרת בעולמנו הפנימי.
הרי ברור שקבלנו כוח מאוד חזק וברור בעולם של יצירה ובריאה,
אחרת לא היינו בוראים את מה שיש לנו עכשיו.
כי מה שיש לי עכשיו, זה מי שאני ביחסי... מי שאני, הוא תפיסה של מי שאני,
ולא דווקא מי שאני באמת---אין סוף של אפשריות ופתיחות.
נזמין את הבקרה השומרת והמנפה.
הבקרה הזו, תתן לנו מנוף לבחירה חופשית.
הבקרה, היא מושג פנימי חדש שאנחנו מרכיבים.
זו אומרת, מנחה אותנו, לאן להניע את מנוף האנרגיה שלנו ברגע זה.
אל החזון -חלום, או אל המוכר משנים.
אלך לתאור שבגוף האדם.
הלב -- הקיסר
ברפואה הסינית הלב מורכב מארבעה אלמנטים.
פרקרדיום, מעי דק, מחמם משולש והלב שהוא הקיסר.
חלוקה זו, מטרתה לשמור על הלב ולאפשר לו לנוע בהתמדה ובתדר נעים למשך זמן קיומו.
מכאן אנו למדים שזה טבעי, נכון ורצוי, לנוע מתוך בקרה ושמירה פנימית.
בדיקה מעמיקה ומעוררת לתבונה של זיהוי האנרגיה, שאנחנו בוחרים להכניס פנימה.
הפרקרדיום (מעטפת הלב), תפקידו, שומר הסף. השוער שתפקידו לקבל את האורח,
לבדוק ולברר מה רצונו של המבקר, ולהחליט פנימית עד כמה הוא מוכן לפתוח את הדלת ולאפשר את הביקור..
מהו תפקידו של המעי הדק?
המעי הדק הוא שר הפנים במערכת.
הוא בודק מה הכוונות האמתיות של זה שרוצה לפגוש את הקיסר.
והאם הכוונות תואמות את כוונת הקיסר,
כלומר שמחה וחיות.
אחרי שישנה בדיקה מעמיקה,מתפנה המחמם המשולש,
הוא איבר אנרגטי,
ומאחד מסקנות לטובתו העליונה של הלב.
רק אחרי תהליכים פנימיים אלה חדרי הלב נפתחים
לקבל את הצ'י -- אנרגית החיים המזינה.
כך למעשה המערכת התבונתית שבתוכנו פועלת. שומרת ונשמרת.
נזהה מה המחשבה שעולה, ולאיזה כוון היא מושכת אותנו,
או לאיזה כוון אנחנו נמשכים
ונחליט מה אנחנו מושכים..