"אם לא מתקיים, כפי שרוצה, מתאכזבת כילדה מול הוריה, זו הילדה ששלטו במחשבתה
ורוצה לשלוט כפי שחושבת".
מהי אכזבה ומאיזה חלק היא מתעוררת מתוכנו?
אלה רישומים מילדות שבו קלט הילד מסרים,
במיוחד דרך שפת גוף והבעות פנים של העולם המבוגר
מול ההתנהלות של הילד, בינו לבין עצמו, בינו לבין אחיו.
האכזבה מהווה שורש להשואה ומשם שיפוט וכעס עצמי.
הנפש מעמידה עצמה מול סרטים פנימיים להשגה.
מהי ההבנה שנבנה מול חלק זה, על מנת לרפאו ולהביא אותו לביטוי נעלה?
ראשית נכיר את הרצון שלנו לצמיחה ולשיפור.
הרי "המתאכזבת" עולה ממקום שרצתה לשפר משהו בחייה.
כך שנכיר שחלק זה בא להניע אותנו לדיוק נוסף למען צמיחתנו.
כלי נוסף הוא לדבר עם חלק זה להניע אותו להסכמה שאנחנו יכולים לנוע בזרימה עם החיים,
ולהכיר מן הלב את תמיכת החיים ותמיכת הפנימיות לצמיחה.
חלקים אלה בבנייתם יעזרו לנו לקבל את זרימת הנחלים לפי טבעם.